

בציציות
„בציציות“ הוא סיפורו של הרשלה, עילוי בן שמונה עשרה, רגע לפני כניסתו לישיבת חברון היוקרתית ואל החיים שכולם תכננו עבורו מראש. אלא שנסיעה תמימה עם חברים לאומן, לקברו של רבי נחמן, הופכת למסע שאין ממנו דרך חזרה.
„בציציות“ הוא סיפורו של הרשלה, עילוי בן שמונה עשרה, רגע לפני כניסתו לישיבת חברון היוקרתית ואל החיים שכולם תכננו עבורו מראש. אלא שנסיעה תמימה עם חברים לאומן, לקברו של רבי נחמן, הופכת למסע שאין ממנו דרך חזרה.„בציציות“ הוא סיפורו של הרשלה, עילוי בן שמונה עשרה, רגע לפני כניסתו לישיבת חברון היוקרתית ואל החיים שכולם תכננו עבורו מראש. אלא שנסיעה תמימה עם חברים לאומן, לקברו של רבי נחמן, הופכת למסע שאין ממנו דרך חזרה.
„בציציות“ הוא סיפורו של הרשלה, עילוי בן שמונה עשרה, רגע לפני כניסתו לישיבת חברון היוקרתית ואל החיים שכולם תכננו עבורו מראש. אלא שנסיעה תמימה עם חברים לאומן, לקברו של רבי נחמן, הופכת למסע שאין ממנו דרך חזרה.„בציציות“ הוא סיפורו של הרשלה, עילוי בן שמונה עשרה, רגע לפני כניסתו לישיבת חברון היוקרתית ואל החיים שכולם תכננו עבורו מראש. אלא שנסיעה תמימה עם חברים לאומן, לקברו של רבי נחמן, הופכת למסע שאין ממנו דרך חזרה.
„בציציות“ הוא סיפורו של הרשלה, עילוי בן שמונה עשרה, רגע לפני כניסתו לישיבת חברון היוקרתית ואל החיים שכולם תכננו עבורו מראש. אלא שנסיעה תמימה עם חברים לאומן, לקברו של רבי נחמן, הופכת למסע שאין ממנו דרך חזרה.

אודותיי :)
שאול רוזנפלד, בן 34, נולדתי וגדלתי בירושלים, בתוך העולם החרדי. הילדות שלי עברה בין בתי כנסת, חדרים, ישיבות, ריח של ספרים ישנים, ושפה שלמה של אמונה, פחד, ציפייה וסדר. אני זוכר את עצמי כילד הולך עם אבא ברחובות ירושלים בשבת, שומע זמירות מבתים פתוחים וחושב שככה נראה כל העולם, ושאין בכלל אפשרות אחרת. אני גם זוכר רגע אחר, קטן אבל חזק: כנער, עמדתי פעם בחנות ספרים מול מדף שלא היה אמור לעניין אותי, ודווקא הספרים שאסור היה לי לקרוא סיקרנו אותי יותר מכול. אולי שם, באיזה סדק קטן, התחילו השאלות.
עם השנים הרגשתי שאני כבר לא מצליח לחיות רק לפי התשובות שקיבלתי. החזרה בשאלה לא קרתה ביום אחד, אלא לאט, מתוך בלבול, פחד, סקרנות ורצון לנשום חיים שמתאימים לי באמת. אחר כך הגיע גם הצבא, שהיה בשבילי מפגש מטלטל עם ישראל שלא הכרתי, ועם אנשים שגדלו אחרת לגמרי ממני. פתאום גיליתי שיש עוד דרכים לדבר, לאהוב, להאמין, להישבר ולהתחיל מחדש. הכתיבה נכנסה לחיי בדיוק במקום הזה: בין העולמות, בין האדם שהייתי לזה שאני עדיין מנסה להיות. כיום אני לומד, כותב, וממשיך לחפש בסיפורים את המקומות שבהם קדושה, תשוקה, בושה, הומור וזהות נפגשים. ״בציציות״ הוא הספר הראשון שלי.
ינון, א
ספר ראשון מפתיע מאוד. קל להיכנס אליו, הדמויות מעולות, ויש בו שילוב נדיר של הומור, רגש ועלילה משוגעת.
אליה, ב
ספר מצחיק בטירוף, אבל גם עם לב. לא זכרתי מתי פעם אחרונה גם צחקתי וגם ממש דאגתי לדמויות ככה
עופר, ש
״קראתי אותו ביומיים. יש בו משהו סוחף, מצחיק, מוזר בקטע טוב, ופשוט כיף להיות בתוך העולם הזה
